"תמונה ביום" - יובל לרם-און
תמר נחתה אצלנו יום אחד בהפתעה. הטלפון צילצל באמצע פגישה ומהשפופרת בקע קול נלהב שסיפר לנו שהיא קראה את החזון שלנו באתר והתקשתה להשאר אדישה. מיד נוצר קליק.
הרעיון היה כזה: רם און, הישוב שבו חיה תמר, חוגג 50 שנה להיווסדו. לרגל המאורע היא רוצה להקים אתר אינטרנט שיקרא 'תמונה ביום'. כשמו כן הוא: בכל יום יוצגו תמונות עדכניות שצולמו באותו יום ברחבי הישוב. את התמונות יצלמו ויעלו חברי הישוב, והוא ישמש גם כמאגר ארכיוני לעתיד. כמה מקסים, ככה פשוט. את האתר תמר ביקשה שנקים יחד תוך כדי תהליך למידה שלה. נהדר - גם אתר, גם פרוייקט קהילתי, גם הדרכה. מתיישב עלינו בול. קבענו להפגש.
תוך כדי עבודה חלוקת התפקידים נהייתה ברורה מהר מאוד. התפקיד של תמר הוא להגות רעיונות ובעיקר "לרצות". התפקיד שלי הוא לתרגם את הרעיונות לסביבה אינטרנטית ולממש טכנולוגית את רצונותיה. תמר למדה דרופל במידה שהתאימה לה, ובחרה בכל רגע נתון האם לצלול לעומק המערכת ולבצע לבד או להשאיר לי את המשימה הטכנולוגית. אני התאמתי את עצמי לקצב ולצורך: כשצריך - הדרכתי ולימדתי, כשהתבקשתי – ביצעתי את הדברים בעצמי.
יד ביד, בכמה עשרות שעות, שלוש פגישות ואלפי מילים שהחלפנו בטלפון ובדוא"ל, הפכנו את הרעיון לאתר.
כשבונים אתר קהילתי האתגר הגדול הוא להפוך אותו ידידותי ומזמין לקהילה. פשטות שימוש, הסברים ברורים וממשק נוח לתפעול. אחרת זה לא יעבוד. מהרגע שהאתר עלה לאויר הופתעתי מהמהירות בה קהילת רם-און אימצה אותו לחיקה. אנחנו כל כל מורגלים לחשוב שטכנולוגיה מדברת לצעירים ומרגש היה לראות שדווקא זקני הקהילה אימצו את האתר ולמדו את השימוש בו לא פחות מהר מהצעירים שנולדו עם מקלדת ביד.
כן ירבו יוזמות כאלה, אנחנו תמיד נשמח להיות שותפות להן.
"זה הרעיון", סיכמתי, "ויש לנו פחות מחודש לעלות אותו לאויר. נראה לך שנצליח?" התשובה מהצד השני של הטלפון לא אחרה להגיע: "אם תהיי מספיק חרוצה, נצליח".
אל לומבי הגעתי ממש ברגע האחרון ולגמרי במקרה. היה לי רעיון ברור, איפיון טכני מגובש ואפס מושג איך אני הולכת "לעשות את זה". כל האפשרויות שנדמה היה לי שעומדות בפני לא התאימו: ללמוד את התוכנה ולפתח בעצמי נשמע טוב, אבל קורס לא בא בחשבון מבחינת לוח הזמנים ולימוד עצמאי פשוט לא מתאים לי ולכישורי כלומדת. גם מסירת הפרוייקט לפיתוח ע"י גורם "זר" לא באה בחשבון, כי אף אחד לא יסכים לכזה דד-ליין מטורף וגם לא התכוונתי לשחרר כל-כך בקלות. חיפשתי משהו שהוא גם וגם, משהו "באמצע", ומצאתי!
ואכן השידוך התאים לי ולפרוייקט בול - מעט פגישות, הרבה עבודה עצמית, השפעה מקסימלית על התוצר הסופי ולא פחות חשוב - התקדמות מהירה שגרמה לסיפוק רב. מהר מאוד, עם תקשורת מצויינת שנוצרה ביננו והבנה שאני יכולה לסמוך על ליאת בעיניים עצומות, עברנו מפגישות פנים אל פנים לעבודה אפקטיבית לא פחות באמצעות שיחות טלפון ומיילים.
שלושה ימים לפני יומולדת 49 של מושב רם-און הועלה האתר לאויר ללא הדרכות או הסברים מיוחדים. לשמחתנו הרבה הממשק ידידותי מספיק כדי שרוב המצטרפים הצליחו להתמודד איתו לבד, ללא קשר לגילם הכרונולוגי ול"קילומטרז'" שיש להם עם מחשבים.
ומילה חמה על דרופל התוכנה ועל קהילת דרופל ישראל. מבחינתי, הבחירה לעבוד עם דרופל נבעה, לפחות בתחילת הדרך, בשל העובדה שהיא חינמית. בהמשך, כשנחשפתי לרעיון שעומד מאחוריה ולדרך המיוחדת שבה היא מתנהלת בכלל ובארץ, שמחתי על הבחירה עוד יותר. אפילו התרגשתי. עדי כדי כך שהחלטתי שכל קהילה שתתעניין בפרוייקט ותרצה לממש אותו אצלה, תקבל אותו ממני בחינם. בקשר לההתאמות, יש לי המלצה חמה למי תוכל לבצע...
